<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — בתי מדות בית שני</h1>
<h2>דף ז.</h2>
עוד, פעמים שתנא לא למד מרבו אי זו תיבה מיותרת לג"ש והתנא מדקדק מלבו אי זו היא, כי הא דפ"ק דשבועות (ז' ע"א) אקרא אני חיה בהמה למה נאמר, קרי רב עליה דרבי דולה מים מבארות עמוקים, דלא למד מרבותיו אי זו תיבה מיותרת לג"ש והוא דקדק מלבו ועל זה היה משבחו. וכן בכמה מקומות בתלמוד דפריך נגמר תיבה פלונית מפלונית, כמו הא דפ"ק דמנחות (ד' ע"א) וליגמר עון מעונו דשמיעת קול. עוד, לפעמים על קושיא זו הוא מתרץ דנין עוד מעון ואין דנין עון מעונו. ולפעמים הוא מתרץ, כדמקשה בחולין (פ"ה ע"א) ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה, ומתרץ ה"מ היכא דליכא דדמי ליה אבל היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן, ותורף הדבר היכא דשתי ג"ש לא סתרי אהדדי אע"ג דלא דמו ליה ילפינן כמו ושב הכהן ובא הכהן, אבל היכא דסתרי אהדדי לא ילפינן אלא מדדמי ליה. לפעמים קבלה הוא ללמוד דבר מחבירו אבל לא קבלו מאי זו תיבה למדו הג"ש, כדאיתא פ' אלו נערות (כתובות ל"ח ע"א) ומאי חזית דאשר לא אורשה לג"ש ובתולה למעוטי בעולה אימא בתולה לג"ש ואשר לא אורשה פרט לנערה שנתארסה ונתגרשה, משמע שקבלו מרבם ג"ש ממפתה לאונס אבל לא קבלו מאי זו תיבה ילפינן הג"ש דאל"כ מאי פריך, והא אין אדם דן ג"ש מעצמו וכו'.
<h2>דף מז.</h2>
מגזירה שוה כיצד, נאמר בשומר שכר (שמות כ"ב י') אם לא שלח ידו ונאמר בשומר חנם (שם ז') אם לא שלח ידו מה שומר שכר שנאמר בו אם לא שלח ידו פטר את היורשין אף שומר חנם וכו'. אך ג"ש לאו לגופיה איצטריך לפטור, אם לא נאמר דסבירא ליה להאי תנא דקרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה ולמאן דסבר דכפילא בשבועה עדיף לא צריך לג"ש דמקל וחומר נפקא לן, אי לאו פירכא דפריך תלמודא התם (ב"מ מ"א ע"ב) מה לשומר חנם שמשלם כפל בטוען טענת גנב ונמצא שהוא עצמו גנבו, באה הג"ש לחייב לשומר חנם עצמו, מדיוקא דפטור יורשין הא הוא עצמו מחייב היכא דאמר לא ידענא, וגמר שומר חנם משומר שכר דשומר שכר יש לו להתחייב יותר דעליו לדקדק ומתוך שאינו יכול לישבע משלם, חזינא ג"ש לדיוק, מה שכתוב בברייתא.
